הליכה, קימה מכיסא, סיבוב והטייה של הגוף הם חלק מסדרה ארוכה של פעולות גופניות שאנו נוהגים לתפוס כאוטומטיות, וכמעט שלא נותנים עליהם את הדעת בשגרת היום-יום. אך למעשה, כל הפעולות הללו חיוניות ביותר לניידות עצמאית, ויכולתנו לבצע אותן בצורה חלקה תלויה בפעולתם התקינה של הרבה מאד מנגנונים פיזיולוגיים.

הליכה חופשית ללא סיוע היא תוצר סופי של שילוב בין משתנים רבים במקביל: תשומת לב, התמצאות במרחב, קואורדינציה, שיווי משקל, חוזק השרירים וכושר ההתכווצות שלהם, גמישות המפרקים, שליטה מוטורית יעילה ועוד.

מהן הסכנות של הליכה לא יציבה? 

היכולת להציב רגל אחת אחרי השנייה לסירוגין ולצעוד, כמו גם מהירות ויציבות ההליכה, משפיעות באופן ניכר על כמה דברים:

•  מידת יכולתו של אדם לבצע פעילויות בסיסיות בחיי היומיום כגון קניות, נסיעות, בישול, ואפילו הליכה לשירותים או שמירה על יציבות בזמן רחצה באמבטיה.
• הסיכוי שאדם יזדקק לעזרה סיעודית והיקף הסיוע שיידרש לו.
• הליכה לא יציבה אצל מבוגרים מעלה את דרגת הסיכון ליפול ולסבול מפגיעות חמורות המובילות לאשפוזים ואף למוות. היבט זה הופך משמעותי יותר ויותר ככל שאדם מזדקן – אז לנפילות עלולות להיות השלכות חמורות הרבה יותר מאשר אצל אדם צעיר.

מהם הגורמים לקשיי הליכה אצל מבוגרים?

ככל שמזדקנים, כך עולה הסיכון לסבול ממחלות הקשורות לגיל, אשר פוגעות במנגנוני גוף שונים. קשיי הליכה באים לידי ביטוי בהתאם למנגנון הפיזיולוגי ו/או הקוגניטיבי שנפגע ונובעים משלושה סוגים עיקריים של פגיעות:

1.  פגיעות נוירולוגיות – 
   נוירופתיות סנסוריות או מוטוריות למיניהן, מחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה) כגון שבץ מוחי, מחלת פרקינסון, דמנציה (אלצהיימר למשל), מחלות ותרופות פסיכיאטריות, ועוד.
2. פגיעות שריר-שלד – 
   מחלות מפרקים, מחלות ניווניות וטרשתיות למיניהן, מחלות הפוגעות בעצמות כגון אוסטאופורוזיס – בעיקר בדרגה מתקדמת הגורמת לשברים ספונטניים, וכדומה.
3. פגיעות בכלי הדם – 
   הפרעות בזרימת הדם אל הרגליים (בעיות עורקים), או מהן בחזרה אל הלב (בעיות ורידים), עלולות לפגוע ביכולת הדריכה והצעידה ואף לגרום לפצעים ולכיבים בדרגות שונות ברגליים ובכפות הרגליים.

אופני ביטוי של בעיות הליכה

1.  אובדן הסימטריה בתנועה ובתזמון בין רגל ימין לרגל שמאל – 
   כאשר הבעיה מתבטאת בדפוס קבוע שחוזר על עצמו, היא אופיינית לבעיות נוירולוגיות ולבעיות שריר-שלד חד-צדדיות (הפוגעות בצד אחד של הגוף), כמו למשל לאחר אירוע מוחי, או עקב בעיות גב. כאשר הדפוס משתנה ובלתי צפוי, הבעיה היא בדרך כלל מוחית, או נגרמת עקב נטילה קבועה של תרופות פסיכיאטריות, כולל תרופות לדמנציה ולפרקינסון.
2. קושי בהתחלה בהליכה או בשמירה על הרצף שלה – 
   למתבונן מהצד, התופעה נראית כאילו רגליו של האדם מקובעות לרצפה. לרוב, זה קורה בגלל קושי שלו להעביר את משקלו לרגל אחת ולאפשר לשנייה לנוע קדימה. מצב הקפאון הזה אופייני מאד לחולי פרקינסון.
   מצבים בהם אדם מצליח ללכת אך מתקשה לשמור על רצף הליכה, הולך לאט מאד ואף עוצר, מעידים הרבה פעמים על הליכה זהירה שאופיינית מאד לקשישים, או על פחד מנפילה, שעלול לעתים לגרום לאדם להימנע לגמרי מהליכה.
3. גרירת ושפשוף כפות הרגליים ברצפה – 
   מתרחשים כשאדם אינו מרים את כפות הרגליים מהרצפה בעת הליכה. התופעה עשויה להעיד על בעיית שיווי משקל וחשש מלהרים את הרגל ולנתק אותה מהרצפה, על פרקינסון, וגם על צניחת כף רגל (drop foot), הנובעת מבעיות עצביות, שריריות, או מפרקיות.
4. בסיס הליכה אבנורמלי –
   בסיס הליכה רחב הוא מצב בו אדם צועד בפישוק, תוך שמירה על מרווח גדול בין שתי כפות הרגליים. בסיס הליכה צר הוא מצב בו הרגליים קרובות מאד זו לזו בעת הליכה. שני המצבים מעידים, ברוב המקרים, על בעיה מרכזית (מוחית), דוגמת פרקינסון.
5. הליכה תוך נטייה קדימה – 
   אופיינית לסובלים מקיפוזיס (גבנון) הפוגע ביציבה וכן, למחלת פרקינסון או להפרעות עם מאפיינים פרקינסוניים הקשורים לדמנציה. אצל חולי פרקינסון, המצב מתבטא הרבה פעמים גם בהליכה מהירה, או צעידה שהולכת ומואצת.

טיפול והתמודדות עם בעיות הליכה

1.  התאמת אביזרי עזר לניידות – 
   התאמת אביזרים כגון מקל הליכה, סוגים שונים של הליכונים, ובמידת הצורך – כסא גלגלים.
2. התאמת המרחב הביתי – 
   התקנת ידיות אחיזה בשירותים ובמקלחת, שימוש בשטיחונים נגד החלקה בחדרים הרטובים ובמטבח, שמירה על מרחב פתוח ונקי ממכשולים כגון שטיחים, ריהוט צפוף, או כבלים של מכשירי חשמל שמשתרעים על הרצפה, התקנת תאורה טובה וגישה נוחה למפסקי החשמל, כך שגם אם קמים לשירותים בלילה, יהיה קל להדליק את האור מבלי לגשש אחר המפסק בהליכה בחושך.
3. התאמת משקפיים ומכשירי שמיעה – 
   בעיות ראייה ושמיעה מהוות מכשול גם בהליכה – בעיקר מחוץ לבית ולאזור המוכר, מעלות את הסיכון למעוד ולהיחבל וגם את הפחד מנפילה ומפני יציאה מהבית.
4. ביצוע פעילות גופנית –
   פעילות לחיזוק השרירים, להגמשת המפרקים, לשיפור היציבה והיציבות. ניתן לבצעה במסגרת קבוצתית בהנחיית מדריך מקצועי (יוגה, פילאטיס, שחייה, קבוצת הליכה, פלדנקרייז, ועוד), או באמצעות טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה.
5. הקפדה על נעליים מתאימות –
   בגיל מבוגר מומלץ להימנע מהליכה בנעליים לא נוחות או כאלו שלא מקנות אחיזה מספקת לכף הרגל (כפכפים, נעלי עקב). עדיף ללכת בנעליים סגורות, שטוחות, שאינן לוחצות או משפשפות ואם יש צורך, גם להתאים מדרסים.
6. טיפול תרופתי – 
   כאן חשוב מאד האבחון המדויק של מקור בעיית ההליכה והתאמת הטיפול הנכון. אצל קשישים שנוטלים הרבה תרופות יש מקום גם לייעוץ של רוקח קליני, שיבדוק מינונים והשפעות בין-תרופתיות.
7. גיוון עיסוקים ואינטראקציות חברתיות –
   מומלץ מאד לשלב בשגרת היום-יום עד כמה שניתן פעילויות ועיסוקים שמפעילים את המוח וגם טובים לנפש. פתרון תשבצים, הרכבת פאזלים, קריאה, נגינה, לימודים, עיסוק בתחביבים, מפגשים חברתיים ומשפחתיים – כל אלה, תורמים לגוף ונפש בריאים יותר ומסייעים לשמר יכולות קוגניטיביות ומוטוריות.

אתם או יקירכם סובלים מקשיי הליכה? אנו, צוות עמותת “לב זהב” נמצאים כאן כדי לייעץ ולתמוך בכם לאורך תהליך האבחון והטיפול, ולסייע לכם בהתאמת המענה האופטימלי.

מוזמנות ומוזמנים ליצור עמנו קשר:

בטלפון:   03-508-6868 | באימייל:  info@lev-zahav.co.il

בטופס פנייה בעמוד “צור קשר” באתר שלנו

או בכל אחד מסניפינו