דמנציה אינה מחלה ספציפית, כי אם כינוי כללי לפגיעה ביכולות קוגניטיביות כגון זיכרון, זיהוי, חשיבה, שפה (דיבור ותקשורת), או קבלת החלטות, באופן שפוגע ביכולת לבצע פעולות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. מחלת אלצהיימר היא הסוג השכיח ביותר של דמנציה, אך הידרדרות קוגניטיבית יכולה לקרות מסיבות נוספות. היא אמנם אופיינית בעיקר לאנשים בגיל מבוגר, אך אינה נחשבת לחלק טבעי מתהליך ההזדקנות ומוגדרת כמחלה.
דמנציה היא לרוב מחלה כרונית חשוכת מרפא ופרוגרסיבית, שמחמירה עם הזמן, לעיתים עד כדי תלות מלאה של החולה בסיוע מצד סביבתו בכל צרכיו השוטפים.
עבור משפחות רבות, הטיפול באדם עם דמנציה הופך לחלק משגרת החיים ואינו תפקידו של אדם אחד בלבד, אלא של מספר אנשים החולקים ביניהם משימות ואחריות. טיפול אינטנסיבי באדם אחר ובחולה דמנטי בפרט, עלול להיות לנטל משמעותי ולגבות מחיר כבד – הן מהמטפל והן מהמטופל. המאמר הבא מפרט את הקשיים ומציע דרכי התמודדות שעשויות להקל מעט על הטיפול ועל ביצוע המשימות היומיומיות הכרוכות בו.
הקשיים האופייניים למחלות דמנטיות:
כמחלה תהליכית שמתקדמת עם הזמן, אופי הקשיים הנלווים אליה משתנה כפונקציה של השלב בו היא נמצאת.
- השלב הראשוני –
זהו בדרך כלל שלב האבחון של המחלה, שמתרחש לאחר שמצטברות עדויות ראשוניות לנוכחותה, המדאיגות את החולה או את קרוביו וגורמות לו לפנות לאבחון רפואי. הקושי העיקרי בשלב הזה, הוא הקבלה וההשלמה עם האבחון וההסתגלות לרעיון שהאדם נמצא על מסלול בו הוא צפוי ללכת ולהידרדר לאורך זמן.
ברוב המקרים, בשלב זה החולה עדיין מנהל אורח חיים נורמלי ומסוגל לתפקד ברמה טובה למדי, כך שהוא מודע למצב ונאלץ להתמודד עם השלכותיו. קרובי המשפחה מקבלים את הבשורה הקשה ויודעים שיקירם עתיד להשתנות עד לבלי הכר ולהזדקק לעזרתם יותר ויותר. זהו מצב קשה מאד עבור כל הצדדים, שבעקבותיו מופיעים לא פעם, כעס, חרדה, ודיכאון.
- התקדמות המחלה –
ככל שסימני המחלה הופכים בולטים יותר ומופיעים לפרקי זמן ממושכים יותר, כך החולה הופך מבולבל יותר ומודע פחות לנעשה איתו, וקרוביו נקראים לנוכחות ופעולה אינטנסיביות יותר, בעודם נאלצים לחזות בשינויים החלים בו.
בשלבי הביניים ובשלבים המאוחרים יותר של רוב סוגי הדמנציה, יופיעו אצל אדם דמנטי שינויים התנהגותיים הנובעים מהקושי שלו לזכור ולתקשר ומתסכולו וחששותיו מהמצב.
- שלבי המחלה הסופיים –
בשלב זה המטופל זקוק לסיוע מלא ולהשגחה של 24 שעות ביממה. הוא עשוי לסרב לאכול ולשתות, או לאבד את יכולת הלעיסה והבליעה, לאבד את כושר הדיבור והתקשורת, ולהפוך סיעודי לחלוטין.
התמודדות עם דמנציה
ההתמודדות עם דמנציה מתנהלת בהיבט הרגשי, ההתנהגותי והתפקודי וניתן להקל עליה בעזרת אימוץ של כמה כללים ואופני פעולה.
שינויים התנהגותיים נפוצים אצל חולי דמנציה כוללים:
- חזרה שוב ושוב על אותה שאלה או פעולה.
- אי-שקט, צעידה הלוך ושוב, שיטוט ולפעמים התקף זעם או התפרעות.
- הפרעות שינה והתעוררות באמצע הלילה.
- היצמדות אל בן או בת הזוג, או אל המטפל והליכה אחריו לכל מקום.
- אפאטיה ואיבוד עניין בפעולות ובעיסוקים הרגילים שהחולה נהג לבצע ונהנה מהם בעבר.
כקרוב משפחה וכמטפל, חשוב לנסות להבין מדוע החולה מתנהג כך ולזכור, שההתנהגות נובעת מהמחלה. יש לא מעט דברים שניתן לעשות כדי להקל על התקשורת עם החולה, לצמצם את תחושת חוסר האונים והתסכול שלו, ועל ידי כך, למתן ולהפחית התנהגויות חזרתיות, חרדתיות, והתקפי כעס:
- להרגיע אותו – לדבר בטון רגוע ונינוח, להקשיב לדאגותיו ולתסכוליו ולגלות הבנה כלפי כעסו ופחדיו.
- לאפשר לו לשמור על כמה שיותר שליטה בחייו ובשגרת היום שלו, בהתאם למצבו.
- לכבד את המרחב האישי שלו.
- לבנות שגרת יום קבועה ככל האפשר, המשלבת זמני פעילות וזמני מנוחה. חשוב גם לעודד את החולה לבצע פעילות גופנית וכן, פעילויות הדורשות מאמץ קוגניטיבי במידה שהוא מסוגל לה, כדי לסייע לו לשמר את יכולותיו ולעכב את ההידרדרות.
- להחזיק ברחבי הבית חפצים אהובים על החולה ותצלומים של האנשים היקרים לו.
- להימנע מלבקר את החולה, להוכיח אותו על טעויות שהוא עושה, או לערוך לו מבחנים. לדוגמא, עדיף לא לשאול את המטופל “אתה לא זוכר?” כשהוא אינו מזהה מישהו, או להפתיע אותו בשאלת “אתה זוכר איך קוראים לי?” במקום זאת, עדיף להציג את השם ולתאר את סוג הקרבה בצורה נעימה וידידותית, למשל “הי אבא, מה שלומך? תראה איזה כיף שקרן, הבת הקטנה שלך באה לביקור”.
- לעודד את החולה לשיחה ולדיאלוג, במשך זמן רב ככל האפשר.
- אם יש קושי לתקשר עם החולה במילים, או שהוא ננעל על דפוס מסוים וחוזר עליו שוב ושוב, ניתן לשנות כיוון ולנסות להסיח את דעתו באמצעות פעילות משותפת, למשל, להקריא לו מתוך ספר מוכר, או להתבונן יחד באלבום תמונות.
- לפשט תהליכים ומשימות, ולהימנע מלהציב בפני החולה אפשרויות בחירה מרובות, עודף גירויים, או הנחיות ארוכות ומורכבות. אם למשל צריך לנסוע איתו לבדיקה אצל הרופא, עדיף להסביר לו באופן כללי ובפשטות מה התכנית, ואז לחלק את המשימה לשלבים ולהציג לו שלב אחד בכל פעם: בוא נלך להתלבש, עכשיו ננעל נעליים, נסתרק, נרד למטה, ניכנס לאוטו, וכו’.
מומלץ מאד להצטרף לקבוצת תמיכה לקרובי משפחה או למטפלים עיקריים, שבה ניתן לשתף בקשיים ולשמוע על דרכי התמודדות של אחרים המתמודדים עם אותם דברים.
אם קרוב משפחה שלכם הוא חולה דמנציה ואתם מטפלים בו, או מחפשים מטפל סיעודי המתמחה בטיפול בחולי דמנציה הגעתם למקום הנכון. אצלנו, בעמותת “לב זהב”, תוכלו למצוא מטפלים ומטפלות בעלי הכשרה ייעודית וניסיון רב, ביניהם מטפלים זרים וישראלים, דוברי עברית ושפות רבות נוספות.
נוכל לייעץ לכם גם בנושא מיצוי זכויות ולכוון לשירותים נוספים באזור מגוריכם.
למידע נוסף או לתיאום פגישה, צרו עמנו קשר:
בטלפון: 03-508-6868 | באימייל: info@lev-zahav.co.il
בטופס פנייה בעמוד “צור קשר” באתר שלנו
או בכל אחד מסניפינו
